בן דינה והלמוט-שמעון הוימן. נולד ביום כ"ב בשבט תש"ז (12.2.1947) בעיר לימה, בירת פרו, בן שני להוריו. למד לימודים יסודיים בבית-הספר היהודי על-שם ליאון פינלו בעיר הולדתו ובהמשכם לימודים תיכוניים, שכללו לימוד השפה העברית, עד מועד עלייתו לארץ בשנת 1962, במסגרת עליית הנוער.

לאחר עלייתו למד תחילה בחוות הנוער הציוני בירושלים ולאחר-מכן פנה ללמוד בבית-הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. עוד לפני עלייתו היה חבר בתנועת-הנוער הציוני. בנערותו היה בעל נטייה לאמנויות פלסטיות והיטיב לצייר ולפסל.

דן גויס לשירות סדיר בצה"ל בחודש אוגוסט 1965 והוצב לשרת בחיל האוויר כחשמלאי מכשירי מטוסים ושימש בתפקיד חמ"ם מטוסים. בפברואר 1968 החל את שירותו בצבא הקבע. מפקדיו העריכוהו כבעל מקצוע ממושמע, אחראי, מסור ובעל כושר מנהיגות. בשנת 1976 יצא לקורס קצינים וסיים אותו בהצלחה. הוא התקדם בסולם הדרגות עד דרגת רב-סרן. בשנת 1970 נשא לאישה את אורה. לבני הזוג נולדה בת, אך הנישואין לא החזיקו מעמד והם נפרדו. לאחר מספר שנים נישא בשנית, לנאוה.

דן נפל בעת שירותו, ביום י"ג באדר א' תשמ"ו (22.2.1986), והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו אישה, בת - אפרת, שני בנים - לירן וגל, הורים ואח - אריה.